חסך שינה והשפעותיו הם נושאים מנומנמים בשיח הציבורי, ותתפלאו שגם בשיח הרפואי, וכל זאת, למרות השפעותיו הדרמטיות על בריאות הגוף והנפש כאחד, על הקוגניציה ועל קצב ההזדקנות. שינה מותירה אותנו חסרי הגנה ולא פרודוקטיבים והגיוני היה שהליך הברירה הטבעית יחסוך מאיתנו הרגל "מיותר" זה. אך המציאות הפוכה, מה שמוכיח ששינה היא הכרחית בדיוק כמו מזון ומים. להלן מס' עובדות והמלצות בנושא שינה: כמחצית מהאוכלוסיה סובלת מחסך שינה והפרעת שינה. חסך שינה נגרם מסיבות פיזיולוגיות, רפואיות אך גם מנסיבות חיים, דוגמת דאגות, מחשבות טורדניות וגם כתוצאה מעבודה במשמרות ו"חיי לילה". שעת שינה אחת פחות בלילה, מובילה לחסך שינה. חסך שינה מפחית את התפקוד לערכים שדומים לרמת אלכוהול בדם שבעטיה אסורה הנהיגה. המסקנה – רבים נוהגים (ומתפקדים) קצת "שיכורים". חסך שינה משנה פעילות אזור במוח המכונה "אמיגדלה" הקשור למצבנו הנפשי, ומגביר את תחושת הכעס והאלימות. מוכר לכם …? חסך שינה משבש פעילות הורמונלית ועלול לגרום גם להגברת הרעב ולאכילת יתר. חסך שינה כרוני מגדיל לפיכך את הסיכון להשמנה ולמחלות מטבוליות. חסך שינה כרוני מחליש את מערכת החיסון, מגביר דלקתיות ומהווה גורם סיכון למחלות כרוניות מקצרות חיים. שינה היא שנת לילה בהגדרה וקשורה לשעון הביולוגי שלנו. שנת יום אינה תחליף מספק לשנת לילה, בטח שלא כשיגרה. צרכי השינה של אנשים הם שונים. ישנם טיפוסים ארוכי שינה וקצרי שינה, ישנם טיפוסי יום וטיפוסי לילה. מרבית האנשים הם טיפוסי ביניים, אשר הדחף שלהם לישון מתחיל בשעות החשיכה עם עליה בהפרשת ההורמון מלטונין וחומר כימי שמצטבר במוח לאורך כל שעות הערות, המכונה אדנוזין. מרבית האנשים זקוקים ל 7-9 שעות שינה, אך, כאמור, ישנם יוצאי דופן. הסברה שקשישים זקוקים לפחות שינה היא מיתוס. השעון הביולוגי משתנה מעט עם הגיל אך הצורך בשנת לילה נשאר די קבוע. להלן מרשם קצר לשינה טובה: שימו את השינה גבוה בסדר העדיפויות ואם משהו חורק לאורך זמן, טפלו בו. נסו להבין אילו טיפוסי שינה אתם ונסו להתנהל בהתאם. מכיוון שמדובר בנטייה גנטית, היכולת לשנות את טיפוסיות השינה שלנו מוגבלת מאוד. הקפידו על זמני יקיצה-שינה קבועים כמיטב הניתן. הקפידו על הגיינת שינה. חדר נעים, קריר וחשוך. הקפידו להיחשף לאור השמש בסמוך ליקיצה בבוקר למשך מספר דקות (לא להביט ישירות אל השמש כמובן). הימנען ממסכים ואור חזק לפני השינה. הימנעו מאכילה בסמיכות לשינה. אמצו הרגלי פעילות גופנית בשגרה. הימנעו משתית קפה החל משעות הצהריים (ישנם מגיבים יותר וישנם פחות). הימנעו משתיה מרובה של אלכוהול בכלל, ובוודאי בסמיכות לשינה. חדר השינה והמיטה צריכים להיות מזוהים עם שינה או מה שמיטיב עימה. במקרים של קושי להירדם רצוי לעבור לחדר אחר, לקרוא או לעשות מדיטציה למשל, ואז כשהצורך בשינה חוזר, חוזרים למיטה. שינה דו-מופעית (כלומר שנת לילה ושנת צהריים קצרה – סיאסטה) היא, ככל הנראה, צורך ביולוגי שהתרבות המודרנית ניצחה. מומלץ לאמץ למי שיכול. מדובר על רשימה קצרה אך חשובה, ובכל מקרה מוזמנים להתייעץ. פרופ' יובל חלד

נעניתי בשמחה להזמנה להגיע למכינה הקדם צבאית "באר אורה" ולהרצות בפני נוער מצוין במכינה מצוינת על הנושא המורכב של אפשרות גיוס נשים ליחידות מיוחדות ומובחרות הנדון כיום בבג"צ. שיתפתי את החניכים מניסיוני כפיזיולוג הראשי לשעבר של צה"ל בחיל הרפואה, וכמי שתרם רבות לשילוב מוצלח של נשים ביחידות לוחמות. שיתפתי את החניכים והחניכות  בקשיים והמגבלות שמלווים את התהליך בהיבט הפיזיולוגי והרפואי, והרחבתי על הנסיון בתחום בצבא האמריקאי שגם בו הייתי שותף. השתמשתי גם בכובעי הנוסף כמשפטן על מנת לדון בסוגיות משפטיות, חברתיות ואתיות הקשורות, בין היתר, בחוקי היסוד כבוד האדם וחרותו, וחופש העיסוק ובמתח שקיים לעיתים ביניהם לבין המשימה הצבאית המורכבת והאלימה המחייבת בראש ובראשונה שמירה על חיי אדם והצלחת המשימה הצבאית. שמחתי על דיון פורה, מסקרן ומעניין, ויצאתי בתחושת סיפוק ושליחות. תם, אך לא נשלם!   פרופ' יובל חלד

שאלה שנשאלתי באחד האתרים ובחרתי לשתף תשובתי גם כאן: "מדוע אנו זקוקים לכרית לזמן השינה, ולא נוח לנו לישון כאשר הראש בקו ישיר למיזרן?" תשובתי: בשכיבה על הגב הכרית מאפשרת תמיכה בעקומה הצווארית הטבעית (הלורדוזה הצווארית). בשכיבה על הצד הכרית מאפשרת תמיכה נוחה לראש שכן הכתפיים יותר רחבות מהראש. בשכיבה על הבטן (התנוחה הפחות מומלצת ברוב המקרים) עקרונית לא צריך כרית כלל. קיים כאן שילוב של היבטים אורטופדיים עם פיזיולוגיים הקשורים בזרימת דם ונשימה נוחה (ואפילו מנח מערכת העיכול). תשובה זו מתאימה עבור ה"אדם הממוצע". עבור אנשים מסוימים שינה על הגב בלי כרית עשויה להיות דווקא נוחה יותר. מצד שני שכיבה על הגב (עם או בלי כרית) עלולה לגרום לנחירות יותר מאשר שכיבה על הצד. כמו כן, העובי ודרגת הקושי של המזרן והכרית גם הם יכולים להתאים באופן שונה לאנשים שונים. המבחן הוא תמיד בהתאמה אישית לפי איכות השינה, נוחות השינה, מבנה הגוף, המצב הבריאותי וכיוב'. לילה טוב! פרופ' יובל חלד