הערה והארה לתכנית ששודר לאחרונה: נתקלתי לאחרונה באחת מתכניות הטלוויזיה בשיחה בה השתתף פרשן ספורט מוכר, מאמן עבר בעל שם. במהלך דבריו עשה כבוד הפרשן אבחנה ברורה וחדה בין רמת האינטליגנציה של ספורטאים מצטיינים על המגרש (באשר הוא) לבין זו שמחוצה לו, ואף טרח להדגיש יותר מברמיזה את נחיתותה היחסית של האחרונה… אין באמירה זו אפילו קצה של אמת, וברוב המקרים (מבוססי המחקר) האמת הפוכה.  קיים ועוד איך קשר בין מגוון סוגי אינטליגנציה, כולל IQ, EQ,AIQ ,לבין רמת ההצלחה של ספורטאים בולטים, למרות שכמו בכל דבר, יש גם כאן יוצאים מן הכלל. חבל שמוביל דיעה כל כך חשוב בתחום הספורט מביע סוג של זלזול כוללני, לא מבוסס ולרוב מוטעה, באינטיליגנציה של ספורטאים מצויינים, וחבל שהוא מתבטא נחרצות בתחום שכלל אינו בתחום מומחיותו (הבנת המושג אינטליגנציה והקשר שלה עם ביצועים במרבית סוגי הספורט). אשמח כמובן לספק עוד אינפורמציה מבוססת בעניין, ובטח לאותו פרשן שכבודי אליו כמאמן עבר, היה ועודנו קיים. שלכם, פרופ' יובל חלד

Lia Thomas of the Pennsylvania Quakers after winning a race during a meet against the Yale Bulldogs and the Dartmouth Big Green at the University of Pennsylvania on Jan. 8, 2022. Hunter Martin / Getty Images Transgender women in women's sport – a scientific/professional opinion: First, just to make it clear – I do not have the medical or physiological details that can make it possible for me to determine if this is the case for this athlete. But the principle is important, and therefore this opinion is not specific to this case. The decision to allow transgender woman to compete against women does not make any sense from a physiological point of view. The fact is that we cannot (yet…) change our chromosome, and from a pure biological point of view, females will always remain females and males will always remain males. It should be emphasized that this opinion has nothing to do with everyone's right to socially define his/her gender and to live his/her life the way he or she chooses to. Human rights surely support that.  Gender equality is indeed crucial until inherent clear inequality exists, such as in sport. Controlling testosterone levels in transgender women as a pre condition to participate in women's sport is not enough since many physiological, anatomical and biomechanical variables would not change to the level of complete equality. On average, from an inherent potential point of view men will always have a physiological advantage, especially when strength and power are involved.  This issue must be reconsidered, and other solutions should be found in order to maintain a "fair game".  Prof. Yuval Heled

תמיד כבוד ותענוג גדולים עבורי להרצות בפני קהל ולשתף בידע חשוב, מבוסס מדעית שמטרתו קידום אורח חיים פעיל ובריא. אני נהנה מאוד לשתף מהניסיון רב השנים שלי כחוקר וכיועץ. אבל, אני חייב להודות שלעמוד ולהרצות בפני אוכלוסיית הגיל השלישי, כפי שאני עושה מידי פעם במסגרת מוסדות שונות (ולרוב בהתנדבות), יש מקום מיוחד בליבי. לעמוד בפני "הגבורה" כפי שמכונים בני ה- 80 ומעלה בתורת ישראל, ולספר להם על נפלאות המוח האנושי, על המוח הגמיש, ועל היכולת לשמר ולשפר את תפקודו בכל גיל, היא שליחות גדולה עבורי. המשוב שאני מקבל, החיבוקים והקשר שנוצר בעקבות המפגשים האלה מחזקים את בני "הגבורה" ולא פחות מזה, גם אותי. וההפתעה הגדולה היא שהפעם זכיתי והתכבדתי בנוכחותם של הורי האהובים והגאים!

לפני מס' חודשים ניגש אלי סטודנט ושאל אותי – "פרופסור, מה יותר חשוב לתוחלת הבריאות ותוחלת החיים, תזונה או פעילות גופנית?" עניתי לו – "חברים טובים". וזאת, מבלי לזלזל, כמובן, בחשיבותם של הרגלי חיים בריאים לרבות תזונה, שינה, תנועה וכיוב', תוצאה שחוזרת על עצמה ברבים מהמחקרים הבודקים את שביעות הרצון והבריאות של אנשים בכלל, ובגיל השלישי בפרט. אוניברסיטת הרווארד שעורכת מחקר פרוספקטיבי מזה למעלה מ – 80 שנה, במהלכו עוקבים החוקרים אחרי משתנים רבים בקרב בוגריה המתבגרים, מפרסמת מעת לעת תוצאות, וזו אכן אחת המסקנות העיקריות שעולה בשנים האחרונות. מערכות יחסים נמצאות גבוה בסולם המשתנים התורמים לשביעות רצון, אושר ובריאות בגיל המבוגר, ולפיכך ההמלצה היא ליצור קשרים טובים וחזקים כבר בגיל הצעיר, אם זה עם בן או בת זוג, חברים/ות וכיוב', ולא חייב שיהיו רבים מהם, אלא כאלה שנוכל לדבר איתם, לשתף, ובמידה רבה לפרוק את "מטען הסטרס" הרעיל המצטבר בחיי היום יום. המלצות נוספות של החוקרים הינן חינוך איכותי, הימנעות מעישון, הימנעות מצריכת יתר של אלכוהול, פעילות גופנית סדירה, ושמירה על הרכב גוף תקין. המלצה בולטת הינה "יכולת הסתגלות למצבים". ואכן, כפי שאני מפרט בספרי "בריאות מחוץ לאזור הנוחות- מדע ההורמזיס", חשיפה תדירה, מבוקרת ולסירוגין לגורמי סטרס בריא, פיזי, נפשי וקוגניטיבי כאחד, משפרת את החוסן והבריאות שלנו, ומסתבר, לפי מחקר הרווארד ומחקרים אחרים, שגם את שביעות הרצון והאושר שלנו לאורך החיים ובזיקנה. להעמקה בנושא חשיבות החשיפה והסתגלות למצבים משתנים, סטרס בריא ובריאות מחוץ לאזור מוזמנים לקרוא בספרי– "בריאות מחוץ לאזור הנוחות – מדע ההורמזיס" מצורף הלינק לפרטים ולרכישת הספר: https://bit.ly/yuvalheledbook על מדע אריכות הימים ניתן לקרוא לעומק ובהרחבה בספרי השני – "עד מתי רק עד 120" מצורף הלינק לפרטים ולרכישת הספר: https://bit.ly/3WsND1O   קריאה מהנה ובוודאי מועילה פרופ' יובל חלד

הרצאתי לעובדי משרד הבריאות בכל המחוזות. עשרות נכחו באולם ומאות, מכל הארץ, הצטרפו מרחוק, בזום. על מה דיברתי? – הגדרות מדויקות יותר של המושג בריאות ובעיקר דגש על חוסן והיכולת להסתגל. – הפער בין אורח החיים המודרני (חברת השפע) להתפתחות האבולוציונית שלנו כבני אדם. פער שקשור מאוד למחלות הכרוניות הכול כך שכיחות בחברה (לב וכלי דם, סרטן, סוכרת, ליקויים נפשיים ועוד). וכמובן, מה ניתן לעשות בעניין. – חסך שינה – העיסוק בנושא מאוד "מנומנם" למרות השכיחות הגבוהה של הפרעות שינה והשפעותיה על מחלות הגוף והנפש. – ההבדלים בין סטרס כרוני מזיק, לבין סטרס בריא, לסירוגין, וכיצד ניתן להשתמש בו כדי לקדם בריאות ואפילו להאריך חיים. – שיטות מחוץ לקופסה לעצב התנהגות בריאה באמצעות קבלת החלטות אישית, מקדמת בריאות. להתראות בהרצאה הבאה. פרופ' יובל חלד

שמחתי להזמנה להרצות בכנס בוגרים של ותיקי בית הספר החקלאי מקווה ישראל החוגגים 80 שנים בימים אלה. רגש מיוחד לי למקום ההיסטורי הנפלא הזה שהוקם ב – 1870 ועליו אמר בן־גוריון כי "אלמלא הוקם, ספק אם הייתה קמה המדינה". יותר מכך, בזמן היותי סטודנט צעיר גרתי שם עם משפחתי מספר שנים, שימשתי מדריך נוער ואח"כ כמנהל המרכזיה החינוכית. אבל השיא הוא שממש באותו אולם היסטורי מקסים בו הרציתי, המכונה "בית המורים", חגג בני הבכור מתן את בר המצווה שלו לפני 13 שנים. בהרצאה שוחחתי עם בני הגיל השלישי, בוגרים גאים של בית הספר החקלאי, אנשי עשייה ואוהבי הארץ, על הזדקנות בריאה, על אימון המוח ואימון הגוף ועל הקשר ביניהם. היה מרגש, מהנה ומלמד, גם עבורי. פרופ' יובל חלד

נכון שאחרי ארוחה מערכת העיכול דורשת אספקת דם מוגברת לשם פירוק וספיגת המזון, ולכן ההמלצה היא לא לבצע פעילות גופנית בעצימות גבוהה לאחר ארוחה שכן הפעלת השרירים דורשת כידוע, גם היא, אספקת דם מוגברת. עם זאת, לפעילות גופנית השפעה דמוית אינסולין המכונה "insulin like effect" המתאפיינת בהגברת יכולת הספיגה של סוכר מהדם על ידי השרירים שלא באמצעות אינסולין. לאור זאת ההמלצה הינה, לאחר ארוחות, ובוודאי לאלה הסובלים מתנגודת לאינסולין או סוכרת מסוג 2, לבצע פעילות גופנית קלה דוגמת הליכה או רכיבה על אופניים למשך מס' דקות. הדבר עשוי להקל על תהליך העיכול אך בעיקר למנוע את הקפיצה ברמת הסוכר והאינסולין בדם. דגש נוסף, בהקשר זה, הינו שהתנגודת לאינסולין גבוהה יותר לרוב בשעות אחה"צ והערב, ולכן המלצה זו תהיה מועילה יותר לשעות אלו, כמו גם ההמלצה להפחית בצריכת פחמימות בעיקר בשלב זה של היום. פרופ' יובל חלד

שמחתי להזמנתה של ד"ר הדר מרום, מנהלת בית החולים אסותא רמת החייל, להרצות בפני סגל ההנהלה הבכיר על הזדקנות בריאה, על האפשרות להארכה משמעותית של תוחלת הבריאות ושל תוחלת החיים, ואולי אפילו עד כדי השגת חיי נצח (עוד רחוק היום). שיתפתי את צוות ההנהלה בחזית המדע העוסק בחקר מנגנוני ההזדקנות והאפשרות להתערב בהם, אך הדגשתי את העובדה שלפחות כיום, הכלי העיקרי העומד לרשותנו הוא שמירה על אורח חיים פעיל ובריא, יציאה לסירוגין מאזור הנוחות (במידה) שמאפשרת שיפור חוסן גופני ונפשי, חיי חברה מפותחים, מציאת משמעות ועיסוקים מהנים. התרשמתי ממנכ"לית וצוות הנהלה בעלי ראיה חדשנית ורעננה וברצון לקדם בריאות גם "מחוץ לקופסא". תמונות באדיבות מורן ג'ני, ראש לשכת הנהלת בית החולים. שלכם, פרופ' יובל חלד

כנס איגוד המהנדסים – הרצאה לאנשי המדעים המדוייקים… על הגמישות (הלא מדויקת) של המוח, אבל על האפשרות המסוימת "להנדס" גם אותו . מהפכת המוח הפלסטי מלמדת אותנו שהמוח ניתן לשינוי בכל גיל, אבל מחייב השקעה קצת יותר גדולה בגיל המבוגר. אתגרים, הפעלת הגוף, לימוד, שינון, משחק, חיי חברה, התמדה, וקצת יציאה מאזור הנוחות, הם עיקרי הדברים. עם זאת, צריך לזכור גם את מה שמכונה ה"פרדוקס הפלסטי" על פיו שינוי משמעותי של המוח יכול בהחלט להיחרט ולהישאר (כמעט) קבוע. כאשר הוא חיובי זה מצוין (חוסן, למידה, זיכרון, תנועה), אבל כאשר הוא שלילי זה עלול להיות בעייתי (טראומות על סוגיהן, פוביות, התמכרויות, הימנעות, וכו'), ומכאן שהתערבות מוקדמת חשובה. שלכם, פרופ' יובל חלד

מעבר לפועלי כאיש אקדמיה, מרצה ויועץ, אני מקדיש חלק מזמני למתן ייעוציים פיזיולוגיים אישיים במסגרות שונות (דוגמת מרכז Medix מדיקס לרפואת ספורט והמרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר). הייעוציים הינם במגוון תחומים לרבות ספורט, אימון גופני, שינוי הרכב גוף, אורח חיים בריא, וכן עבור קשישים והלוקים במחלות שונות). מכיוון שעד לפני מספר שנים שימשתי כפיזיולוג הראשי של צה"ל בחיל הרפואה, נושא המוכנות וההכנה לשירות קרבי בצה"ל קרובים מאוד לליבי ולא פעם אני פוגש מלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) ומסייע להם בהתוויית הדרך. לאחרונה הגיעו אלי מספר מקרים של נערים צעירים בני 17 שלקו במה שמכונה רבדומיוליזיס או תמס שריר במאמץ ואושפזו בטיפול נמרץ. מדובר על  נזק משמעותי לתאי השרירים שנגרם עקב מאמץ עצים שבעטיו תכולת התאים דולפת אל הדם ועלולה לגרום לנזקים רב מערכתיים לגוף עד כדי אי ספיקת כליות, הפרעות בקרישת הדם, הפרעות בקצב הלב ונזק חמור לאיבר הפגוע עצמו. מקרים מסוימים (אמנם נדירים) עלולים להסתיים אף במוות. אחד האנזימים שרמתם בדם נמצאת גבוהה עקב ארוע זה מכונה CPK שלמרות שלא הוא שגורם לנזק הרב מערכתי, אבל הוא מהווה סוג של סמן למידת פרוק השריר. סמן חשוב נוסף הינם כאבי שרירים חזקים מהנורמה שהולכים ומתגברים ביום או יומיים שאחרי המאמץ, ולעיתים, בעיקר במקרים חמורים, שתן כהה (מכונה "שתן קוקה קולה" מפאת צבעו) הנגרם ממרכיב מסוים הנמצא בשריר ומגיע דרך הדם לכליות ולשתן ו"צובע" את השתן. מברור של כלל המקרים אליהם אני מתייחס עולה תמונה של נערים שרצו להכין עצמם באופן מקצועי למיונים בצבא או לשירות קרבי ולכן הצטרפו לאחת מהקבוצות (הרבות…) של הכנה לצה"ל. בירור לעומק של האירועים מצביע על אימונים עצימים מידי !!!! המתבצעים באופן רצוף יום אחר יום, ללא הכנה, ללא הדרגתיות וללא התחשבות בכושרו ההתחלתי או בניסיונו של הנער. מוטיבציה גבוהה של המשתתפים, לחץ קבוצתי ולחץ של המדריכים במסגרות אלה מהווים סכנה בריאותית שלא לדבר על סכנה לחייהם של נערים ונערות אלו שעבורם לעיתים "קשה יותר זה טוב יותר". ובכן, לא כך הדבר. נדרשת מקצועיות, הדרגתיות, התאמה ובעיקר זהירות בהליך רגיש זה. הכנה נכונה לשירות קרבי בצה"ל היא לא רק אימונים עצימים ואסור שתחרוט על דגלה "לקרוע" את המשתתפים. כך לא מתכוננים נכון לצה"ל!!! אני קורא מכאן לכל העוסקים בדבר לוודא שקיימת בקרה, שמדובר בגופים מקצועיים עם ותק, נסיון ואישורים נדרשים. לא כל בוגר יחידה קרבית יכול ויודע לבצע הכנה לצה"ל. נדרשת לכך הכנה מקצועית מתאימה. מורים לחינוך גופני, מאמנים והורים, גלו מעורבות, הפעילו בקרה ופיקוח, שאלו שאלות והתייעצו כדי לוודא שהקבוצה אליה מצטרפים הנער או הנערה לא רק שתועיל אלא שלא תזיק. מעבר לכך, קיימים אנשים המועדים גנטית לאירועים מסוג זה ולכן כל אירוע מחייב התייעצות עם מומחה. ניתן לפנות אלי בעניין. להדגיש, קיימות קבוצות שעושות עבודה מצוינת בהכנה לצה"ל וזאת בשיתוף פעולה עם צה"ל עצמו ואף עם מערכת החינוך. לפיכך, אין כאן הכללה אלא רק המלצה או בקשה לאמץ את  חובת הזהירות לטובת שלומם של בנינו ובנותינו שכל רצונם לשרת שרות משמעותי בצה"ל. פרופ' יובל חלד