תמיד כבוד ותענוג גדולים עבורי להרצות בפני קהל ולשתף בידע חשוב, מבוסס מדעית שמטרתו קידום אורח חיים פעיל ובריא. אני נהנה מאוד לשתף מהניסיון רב השנים שלי כחוקר וכיועץ. אבל, אני חייב להודות שלעמוד ולהרצות בפני אוכלוסיית הגיל השלישי, כפי שאני עושה מידי פעם במסגרת מוסדות שונות (ולרוב בהתנדבות), יש מקום מיוחד בליבי. לעמוד בפני "הגבורה" כפי שמכונים בני ה- 80 ומעלה בתורת ישראל, ולספר להם על נפלאות המוח האנושי, על המוח הגמיש, ועל היכולת לשמר ולשפר את תפקודו בכל גיל, היא שליחות גדולה עבורי. המשוב שאני מקבל, החיבוקים והקשר שנוצר בעקבות המפגשים האלה מחזקים את בני "הגבורה" ולא פחות מזה, גם אותי. וההפתעה הגדולה היא שהפעם זכיתי והתכבדתי בנוכחותם של הורי האהובים והגאים!

לפני מס' חודשים ניגש אלי סטודנט ושאל אותי – "פרופסור, מה יותר חשוב לתוחלת הבריאות ותוחלת החיים, תזונה או פעילות גופנית?" עניתי לו – "חברים טובים". וזאת, מבלי לזלזל, כמובן, בחשיבותם של הרגלי חיים בריאים לרבות תזונה, שינה, תנועה וכיוב', תוצאה שחוזרת על עצמה ברבים מהמחקרים הבודקים את שביעות הרצון והבריאות של אנשים בכלל, ובגיל השלישי בפרט. אוניברסיטת הרווארד שעורכת מחקר פרוספקטיבי מזה למעלה מ – 80 שנה, במהלכו עוקבים החוקרים אחרי משתנים רבים בקרב בוגריה המתבגרים, מפרסמת מעת לעת תוצאות, וזו אכן אחת המסקנות העיקריות שעולה בשנים האחרונות. מערכות יחסים נמצאות גבוה בסולם המשתנים התורמים לשביעות רצון, אושר ובריאות בגיל המבוגר, ולפיכך ההמלצה היא ליצור קשרים טובים וחזקים כבר בגיל הצעיר, אם זה עם בן או בת זוג, חברים/ות וכיוב', ולא חייב שיהיו רבים מהם, אלא כאלה שנוכל לדבר איתם, לשתף, ובמידה רבה לפרוק את "מטען הסטרס" הרעיל המצטבר בחיי היום יום. המלצות נוספות של החוקרים הינן חינוך איכותי, הימנעות מעישון, הימנעות מצריכת יתר של אלכוהול, פעילות גופנית סדירה, ושמירה על הרכב גוף תקין. המלצה בולטת הינה "יכולת הסתגלות למצבים". ואכן, כפי שאני מפרט בספרי "בריאות מחוץ לאזור הנוחות- מדע ההורמזיס", חשיפה תדירה, מבוקרת ולסירוגין לגורמי סטרס בריא, פיזי, נפשי וקוגניטיבי כאחד, משפרת את החוסן והבריאות שלנו, ומסתבר, לפי מחקר הרווארד ומחקרים אחרים, שגם את שביעות הרצון והאושר שלנו לאורך החיים ובזיקנה. להעמקה בנושא חשיבות החשיפה והסתגלות למצבים משתנים, סטרס בריא ובריאות מחוץ לאזור מוזמנים לקרוא בספרי– "בריאות מחוץ לאזור הנוחות – מדע ההורמזיס" מצורף הלינק לפרטים ולרכישת הספר: https://bit.ly/yuvalheledbook על מדע אריכות הימים ניתן לקרוא לעומק ובהרחבה בספרי השני – "עד מתי רק עד 120" מצורף הלינק לפרטים ולרכישת הספר: https://bit.ly/3WsND1O   קריאה מהנה ובוודאי מועילה פרופ' יובל חלד

הרצאתי לעובדי משרד הבריאות בכל המחוזות. עשרות נכחו באולם ומאות, מכל הארץ, הצטרפו מרחוק, בזום. על מה דיברתי? – הגדרות מדויקות יותר של המושג בריאות ובעיקר דגש על חוסן והיכולת להסתגל. – הפער בין אורח החיים המודרני (חברת השפע) להתפתחות האבולוציונית שלנו כבני אדם. פער שקשור מאוד למחלות הכרוניות הכול כך שכיחות בחברה (לב וכלי דם, סרטן, סוכרת, ליקויים נפשיים ועוד). וכמובן, מה ניתן לעשות בעניין. – חסך שינה – העיסוק בנושא מאוד "מנומנם" למרות השכיחות הגבוהה של הפרעות שינה והשפעותיה על מחלות הגוף והנפש. – ההבדלים בין סטרס כרוני מזיק, לבין סטרס בריא, לסירוגין, וכיצד ניתן להשתמש בו כדי לקדם בריאות ואפילו להאריך חיים. – שיטות מחוץ לקופסה לעצב התנהגות בריאה באמצעות קבלת החלטות אישית, מקדמת בריאות. להתראות בהרצאה הבאה. פרופ' יובל חלד

שמחתי להזמנה להרצות בכנס בוגרים של ותיקי בית הספר החקלאי מקווה ישראל החוגגים 80 שנים בימים אלה. רגש מיוחד לי למקום ההיסטורי הנפלא הזה שהוקם ב – 1870 ועליו אמר בן־גוריון כי "אלמלא הוקם, ספק אם הייתה קמה המדינה". יותר מכך, בזמן היותי סטודנט צעיר גרתי שם עם משפחתי מספר שנים, שימשתי מדריך נוער ואח"כ כמנהל המרכזיה החינוכית. אבל השיא הוא שממש באותו אולם היסטורי מקסים בו הרציתי, המכונה "בית המורים", חגג בני הבכור מתן את בר המצווה שלו לפני 13 שנים. בהרצאה שוחחתי עם בני הגיל השלישי, בוגרים גאים של בית הספר החקלאי, אנשי עשייה ואוהבי הארץ, על הזדקנות בריאה, על אימון המוח ואימון הגוף ועל הקשר ביניהם. היה מרגש, מהנה ומלמד, גם עבורי. פרופ' יובל חלד

נכון שאחרי ארוחה מערכת העיכול דורשת אספקת דם מוגברת לשם פירוק וספיגת המזון, ולכן ההמלצה היא לא לבצע פעילות גופנית בעצימות גבוהה לאחר ארוחה שכן הפעלת השרירים דורשת כידוע, גם היא, אספקת דם מוגברת. עם זאת, לפעילות גופנית השפעה דמוית אינסולין המכונה "insulin like effect" המתאפיינת בהגברת יכולת הספיגה של סוכר מהדם על ידי השרירים שלא באמצעות אינסולין. לאור זאת ההמלצה הינה, לאחר ארוחות, ובוודאי לאלה הסובלים מתנגודת לאינסולין או סוכרת מסוג 2, לבצע פעילות גופנית קלה דוגמת הליכה או רכיבה על אופניים למשך מס' דקות. הדבר עשוי להקל על תהליך העיכול אך בעיקר למנוע את הקפיצה ברמת הסוכר והאינסולין בדם. דגש נוסף, בהקשר זה, הינו שהתנגודת לאינסולין גבוהה יותר לרוב בשעות אחה"צ והערב, ולכן המלצה זו תהיה מועילה יותר לשעות אלו, כמו גם ההמלצה להפחית בצריכת פחמימות בעיקר בשלב זה של היום. פרופ' יובל חלד

שמחתי להזמנתה של ד"ר הדר מרום, מנהלת בית החולים אסותא רמת החייל, להרצות בפני סגל ההנהלה הבכיר על הזדקנות בריאה, על האפשרות להארכה משמעותית של תוחלת הבריאות ושל תוחלת החיים, ואולי אפילו עד כדי השגת חיי נצח (עוד רחוק היום). שיתפתי את צוות ההנהלה בחזית המדע העוסק בחקר מנגנוני ההזדקנות והאפשרות להתערב בהם, אך הדגשתי את העובדה שלפחות כיום, הכלי העיקרי העומד לרשותנו הוא שמירה על אורח חיים פעיל ובריא, יציאה לסירוגין מאזור הנוחות (במידה) שמאפשרת שיפור חוסן גופני ונפשי, חיי חברה מפותחים, מציאת משמעות ועיסוקים מהנים. התרשמתי ממנכ"לית וצוות הנהלה בעלי ראיה חדשנית ורעננה וברצון לקדם בריאות גם "מחוץ לקופסא". תמונות באדיבות מורן ג'ני, ראש לשכת הנהלת בית החולים. שלכם, פרופ' יובל חלד

כנס איגוד המהנדסים – הרצאה לאנשי המדעים המדוייקים… על הגמישות (הלא מדויקת) של המוח, אבל על האפשרות המסוימת "להנדס" גם אותו . מהפכת המוח הפלסטי מלמדת אותנו שהמוח ניתן לשינוי בכל גיל, אבל מחייב השקעה קצת יותר גדולה בגיל המבוגר. אתגרים, הפעלת הגוף, לימוד, שינון, משחק, חיי חברה, התמדה, וקצת יציאה מאזור הנוחות, הם עיקרי הדברים. עם זאת, צריך לזכור גם את מה שמכונה ה"פרדוקס הפלסטי" על פיו שינוי משמעותי של המוח יכול בהחלט להיחרט ולהישאר (כמעט) קבוע. כאשר הוא חיובי זה מצוין (חוסן, למידה, זיכרון, תנועה), אבל כאשר הוא שלילי זה עלול להיות בעייתי (טראומות על סוגיהן, פוביות, התמכרויות, הימנעות, וכו'), ומכאן שהתערבות מוקדמת חשובה. שלכם, פרופ' יובל חלד

מעבר לפועלי כאיש אקדמיה, מרצה ויועץ, אני מקדיש חלק מזמני למתן ייעוציים פיזיולוגיים אישיים במסגרות שונות (דוגמת מרכז Medix מדיקס לרפואת ספורט והמרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר). הייעוציים הינם במגוון תחומים לרבות ספורט, אימון גופני, שינוי הרכב גוף, אורח חיים בריא, וכן עבור קשישים והלוקים במחלות שונות). מכיוון שעד לפני מספר שנים שימשתי כפיזיולוג הראשי של צה"ל בחיל הרפואה, נושא המוכנות וההכנה לשירות קרבי בצה"ל קרובים מאוד לליבי ולא פעם אני פוגש מלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) ומסייע להם בהתוויית הדרך. לאחרונה הגיעו אלי מספר מקרים של נערים צעירים בני 17 שלקו במה שמכונה רבדומיוליזיס או תמס שריר במאמץ ואושפזו בטיפול נמרץ. מדובר על  נזק משמעותי לתאי השרירים שנגרם עקב מאמץ עצים שבעטיו תכולת התאים דולפת אל הדם ועלולה לגרום לנזקים רב מערכתיים לגוף עד כדי אי ספיקת כליות, הפרעות בקרישת הדם, הפרעות בקצב הלב ונזק חמור לאיבר הפגוע עצמו. מקרים מסוימים (אמנם נדירים) עלולים להסתיים אף במוות. אחד האנזימים שרמתם בדם נמצאת גבוהה עקב ארוע זה מכונה CPK שלמרות שלא הוא שגורם לנזק הרב מערכתי, אבל הוא מהווה סוג של סמן למידת פרוק השריר. סמן חשוב נוסף הינם כאבי שרירים חזקים מהנורמה שהולכים ומתגברים ביום או יומיים שאחרי המאמץ, ולעיתים, בעיקר במקרים חמורים, שתן כהה (מכונה "שתן קוקה קולה" מפאת צבעו) הנגרם ממרכיב מסוים הנמצא בשריר ומגיע דרך הדם לכליות ולשתן ו"צובע" את השתן. מברור של כלל המקרים אליהם אני מתייחס עולה תמונה של נערים שרצו להכין עצמם באופן מקצועי למיונים בצבא או לשירות קרבי ולכן הצטרפו לאחת מהקבוצות (הרבות…) של הכנה לצה"ל. בירור לעומק של האירועים מצביע על אימונים עצימים מידי !!!! המתבצעים באופן רצוף יום אחר יום, ללא הכנה, ללא הדרגתיות וללא התחשבות בכושרו ההתחלתי או בניסיונו של הנער. מוטיבציה גבוהה של המשתתפים, לחץ קבוצתי ולחץ של המדריכים במסגרות אלה מהווים סכנה בריאותית שלא לדבר על סכנה לחייהם של נערים ונערות אלו שעבורם לעיתים "קשה יותר זה טוב יותר". ובכן, לא כך הדבר. נדרשת מקצועיות, הדרגתיות, התאמה ובעיקר זהירות בהליך רגיש זה. הכנה נכונה לשירות קרבי בצה"ל היא לא רק אימונים עצימים ואסור שתחרוט על דגלה "לקרוע" את המשתתפים. כך לא מתכוננים נכון לצה"ל!!! אני קורא מכאן לכל העוסקים בדבר לוודא שקיימת בקרה, שמדובר בגופים מקצועיים עם ותק, נסיון ואישורים נדרשים. לא כל בוגר יחידה קרבית יכול ויודע לבצע הכנה לצה"ל. נדרשת לכך הכנה מקצועית מתאימה. מורים לחינוך גופני, מאמנים והורים, גלו מעורבות, הפעילו בקרה ופיקוח, שאלו שאלות והתייעצו כדי לוודא שהקבוצה אליה מצטרפים הנער או הנערה לא רק שתועיל אלא שלא תזיק. מעבר לכך, קיימים אנשים המועדים גנטית לאירועים מסוג זה ולכן כל אירוע מחייב התייעצות עם מומחה. ניתן לפנות אלי בעניין. להדגיש, קיימות קבוצות שעושות עבודה מצוינת בהכנה לצה"ל וזאת בשיתוף פעולה עם צה"ל עצמו ואף עם מערכת החינוך. לפיכך, אין כאן הכללה אלא רק המלצה או בקשה לאמץ את  חובת הזהירות לטובת שלומם של בנינו ובנותינו שכל רצונם לשרת שרות משמעותי בצה"ל. פרופ' יובל חלד

חסך שינה והשפעותיו הם נושאים מנומנמים בשיח הציבורי, ותתפלאו שגם בשיח הרפואי, וכל זאת, למרות השפעותיו הדרמטיות על בריאות הגוף והנפש כאחד, על הקוגניציה ועל קצב ההזדקנות. שינה מותירה אותנו חסרי הגנה ולא פרודוקטיבים והגיוני היה שהליך הברירה הטבעית יחסוך מאיתנו הרגל "מיותר" זה. אך המציאות הפוכה, מה שמוכיח ששינה היא הכרחית בדיוק כמו מזון ומים. להלן מס' עובדות והמלצות בנושא שינה: כמחצית מהאוכלוסיה סובלת מחסך שינה והפרעת שינה. חסך שינה נגרם מסיבות פיזיולוגיות, רפואיות אך גם מנסיבות חיים, דוגמת דאגות, מחשבות טורדניות וגם כתוצאה מעבודה במשמרות ו"חיי לילה". שעת שינה אחת פחות בלילה, מובילה לחסך שינה. חסך שינה מפחית את התפקוד לערכים שדומים לרמת אלכוהול בדם שבעטיה אסורה הנהיגה. המסקנה – רבים נוהגים (ומתפקדים) קצת "שיכורים". חסך שינה משנה פעילות אזור במוח המכונה "אמיגדלה" הקשור למצבנו הנפשי, ומגביר את תחושת הכעס והאלימות. מוכר לכם …? חסך שינה משבש פעילות הורמונלית ועלול לגרום גם להגברת הרעב ולאכילת יתר. חסך שינה כרוני מגדיל לפיכך את הסיכון להשמנה ולמחלות מטבוליות. חסך שינה כרוני מחליש את מערכת החיסון, מגביר דלקתיות ומהווה גורם סיכון למחלות כרוניות מקצרות חיים. שינה היא שנת לילה בהגדרה וקשורה לשעון הביולוגי שלנו. שנת יום אינה תחליף מספק לשנת לילה, בטח שלא כשיגרה. צרכי השינה של אנשים הם שונים. ישנם טיפוסים ארוכי שינה וקצרי שינה, ישנם טיפוסי יום וטיפוסי לילה. מרבית האנשים הם טיפוסי ביניים, אשר הדחף שלהם לישון מתחיל בשעות החשיכה עם עליה בהפרשת ההורמון מלטונין וחומר כימי שמצטבר במוח לאורך כל שעות הערות, המכונה אדנוזין. מרבית האנשים זקוקים ל 7-9 שעות שינה, אך, כאמור, ישנם יוצאי דופן. הסברה שקשישים זקוקים לפחות שינה היא מיתוס. השעון הביולוגי משתנה מעט עם הגיל אך הצורך בשנת לילה נשאר די קבוע. להלן מרשם קצר לשינה טובה: שימו את השינה גבוה בסדר העדיפויות ואם משהו חורק לאורך זמן, טפלו בו. נסו להבין אילו טיפוסי שינה אתם ונסו להתנהל בהתאם. מכיוון שמדובר בנטייה גנטית, היכולת לשנות את טיפוסיות השינה שלנו מוגבלת מאוד. הקפידו על זמני יקיצה-שינה קבועים כמיטב הניתן. הקפידו על הגיינת שינה. חדר נעים, קריר וחשוך. הקפידו להיחשף לאור השמש בסמוך ליקיצה בבוקר למשך מספר דקות (לא להביט ישירות אל השמש כמובן). הימנען ממסכים ואור חזק לפני השינה. הימנעו מאכילה בסמיכות לשינה. אמצו הרגלי פעילות גופנית בשגרה. הימנעו משתית קפה החל משעות הצהריים (ישנם מגיבים יותר וישנם פחות). הימנעו משתיה מרובה של אלכוהול בכלל, ובוודאי בסמיכות לשינה. חדר השינה והמיטה צריכים להיות מזוהים עם שינה או מה שמיטיב עימה. במקרים של קושי להירדם רצוי לעבור לחדר אחר, לקרוא או לעשות מדיטציה למשל, ואז כשהצורך בשינה חוזר, חוזרים למיטה. שינה דו-מופעית (כלומר שנת לילה ושנת צהריים קצרה – סיאסטה) היא, ככל הנראה, צורך ביולוגי שהתרבות המודרנית ניצחה. מומלץ לאמץ למי שיכול. מדובר על רשימה קצרה אך חשובה, ובכל מקרה מוזמנים להתייעץ. פרופ' יובל חלד

נעניתי בשמחה להזמנה להגיע למכינה הקדם צבאית "באר אורה" ולהרצות בפני נוער מצוין במכינה מצוינת על הנושא המורכב של אפשרות גיוס נשים ליחידות מיוחדות ומובחרות הנדון כיום בבג"צ. שיתפתי את החניכים מניסיוני כפיזיולוג הראשי לשעבר של צה"ל בחיל הרפואה, וכמי שתרם רבות לשילוב מוצלח של נשים ביחידות לוחמות. שיתפתי את החניכים והחניכות  בקשיים והמגבלות שמלווים את התהליך בהיבט הפיזיולוגי והרפואי, והרחבתי על הנסיון בתחום בצבא האמריקאי שגם בו הייתי שותף. השתמשתי גם בכובעי הנוסף כמשפטן על מנת לדון בסוגיות משפטיות, חברתיות ואתיות הקשורות, בין היתר, בחוקי היסוד כבוד האדם וחרותו, וחופש העיסוק ובמתח שקיים לעיתים ביניהם לבין המשימה הצבאית המורכבת והאלימה המחייבת בראש ובראשונה שמירה על חיי אדם והצלחת המשימה הצבאית. שמחתי על דיון פורה, מסקרן ומעניין, ויצאתי בתחושת סיפוק ושליחות. תם, אך לא נשלם!   פרופ' יובל חלד